זכותנו בארץ ישראל

 

 

פתיחה – הנושא של פרשתנו הוא חטאהמרגלים. בהקשר זה חשבתי שראוי לעסוק בהסברת זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. נושאזה הוא רחב מאוד ועמוק מאוד. ניסיתי לכתוב דברים בצורה פשוטה, ברורה וקליטה.

הקדמה – הטענה המרכזית היא -"המוסר" יוצר את הזכות שלנו על הארץ. לאורך המאמר תובהר טענה זו.

מבנה ההסברה הוא: כיוון שבניית האומההישראלית היא דבר מוסרי. ובניית האומה הישראלית תלויה בכך שכל א"י תהיה שייכת לעם ישראל. לכן יש לנו שייכות לא"י ושייכות זו היא מוסרית.

אמירות אלו פותחות שאלות רבות שדורשותבירור מדויק ומקיף. עיקר עינינו של המאמר הוא ליצור תמונה ברורה לקורא. ולפתוח חלונות בירור למעמיק.

לאורך המאמר יודגש שהמקור להבנות אלוהוא – רצון ה', המתגלה בתורה שבכתב ושבע"פ.

יסוד הכל הוא בדבריו של הקב"ה בתורה- "וה' אמר אל-אברם… שא נא עיניך וראה, מן המקוםאשר אתה שם צפונה ונגבה, וקדמה וימה. כי את-כל-הארץ אשר-אתה רואה,לך אתננה, ולזרעך, עד-עולם". (בראשית י"ג, י"ד ט"ו)

בדבר זכותנו על הארץ

זכותנו עלהארץ כולה היא זכות מוסרית, לא זכות ששורשה בהגדרות האדם מהו מוסר, אלא זכות ששורשה מהגדרת המוסר שמגדיר הטוב המוחלט – אלוקים.

תפקידו של עם ישראל שיועד לו מאת ה' -לבנות אומה שבכל דרכיה תלך ע"פ רצון ה' – לעשות צדקה ומשפט.

 

כלומר- אומה בנויה ממערכת שלטונית -ממשלה. ממערכת משפטית – בתי דינים. מזרועות מבצעות – צבא, משטרה. ממערכת כלכלית – חקלאות, מפעלים. ממערכת חינוך. ממערכת סעד – ביטוח לאומי. ועוד.

אומה מורכבת מסוגים שונים  של אנשים- אנשים בעלי אופי שונה, וקבוצות בעליאופי ייחודי.

אומה מורכבת משכבות חברתיות- משכילים, פועלים, מעמד הביניים. ועוד.

עם ישראל שואף שכל זה, ממש הכול ללאיוצא מן הכלל, יתנהל על פי רצון ה', על פי הצדק והמשפט.

ושאיפה זו קשורה לשאיפה נוספת – להיטיב לעולם כולו. להביא את כל העולם לאושר ולטוב.

השאיפה שכל העולם יגיע לטוב, לאושר, שכל העולם יתנהל על פי המוסר. תגיע לידי מימוש רק באמצעות מימוש השאיפה הראשונה של עם ישראל- בניית אומה שבכל דרכיה הולכת על פי הטוב, המוסר. מימוש השאיפה הראשונה יגלהבצורה ברורה לכל העולם, שאפשרי שאומות שלמות יתנהלו על פי המוסר, הצדק, הטוב. כלומר- השאיפה לתקן עולם במלכות שדי, השאיפה הכלל עולמית. מקושרת באופן מוחלט בשאיפה הלאומית של עם ישראל. (ספר אורות, מאמר מהלך האידאות בישראל, פרק ב')

ואומה צריכה ארץ, אין אפשרות להיות אומה בלי ארץ. אומה צריכה- עם מקובץ, בארץ מסוימת, בשלטון עצמאי. (מהר"ל נצח ישראל פרק א')

הארץ היא בית הגידול לאומה הישראלית,אין בית גידול אחר. עם ישראל לא יכול להיבנות ללא ארץ ישראל (ספר הכוזרי מאמר שני ט'-י"ח). וללא בניית עם ישראל, לא תוכל להתממש השאיפה שכל העולם יגיע אל האושר והטוב.

זוהי זכותנו על כל ארץ ישראל, זכותנו המוסרית. כלומר – זכותנו על ארץ ישראל נובעת מהשאיפה לטוב המוחלט, לצדק, למשפט. ולא מהפחד שמא תבוא עלינו שואה בארצות הגויים. לא הפחד הוא הדוחף אותנו אלא השאיפההיא המושכת אותנו.

זהו שורש העניין. שורש זה מתגלה במישורים שונים – 

1) המישור ההיסטורי – א) רציפותהיישוב היהודי- עם ישראל נכנס לארץ ישראל ליפני 3284 שנים. את הארץ כבשנו מידיהכנענים (5 עממים). כאן חיי עם ישראל כאומה כ-1342 שנים (בתוך שנים אלו היו מלכותדוד ושלמה, חורבן בית ראשון, גלות של 70 שנה, עזרא ונחמיה, מלכות החשמונאים) עדחורבן בית שני שהיה ליפני 1942 שנה. מאז ועד היום מעולם לא פסקה ההתיישבות היהודיתבארץ, אך עברו עליה טלטולים עזים. (ראה הרחבה שמואל כץ. "אדמת מריבה. מציאותודמיון בא"י". פרק רביעי)

ב) אי הצלחת יישוב הארץ על ידי הגויים-מאז שנחרב בית המקדש ליפני 1942 שנים, עברה ארץ ישראל מיד ליד בין האומות. מעולםלא הצליחה אף אומה לבנות בארץ ישראל ממלכה פורחת שהפריחה את השממה ששלטה בארץ. כפישנכתב בתורה-"והשימתי אני את הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה"(ויקרא כ"ו, ל"ב). וכותב רש"י על הפסוק: "זו מידה טובה לישראלשלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם שתהה שוממה מאויביה".

ג) העלייה לארץ מהגלויות – מאז שנחרבבית המקדש ועם ישראל הוגלה מארצו בכח הזרוע על ידי הרומאים. עם ישראל תמיד ראה אתארץ ישראל כארצו היחידה. מעולם עם ישראל לא הכריז שהוא מותר על ארצו לאף אחד.כסימן לכך לאורך כל השנים תמיד הייתה עלייה של יהודים לארץ. (עלייה מבבל בתקופתהאמוראים, עליית הראשונים בניהם ריה"ל, הרמב"ם והרמב"ן. עלייתהאחרונים בניהם ר"י קארו, והאר"י ועוד.)

2) המישור הנפשי – יהודים תמיד קיוו לחזור לארץ. שלוש פעמים ביום עמד כל יהודי, ולא משנה איפה בעולם, כיוון את גופו ומחשבתו לירושלים, והתפלל "ולירושלים עירך ברחמים תשוב". כל יהודי ברגעי השמחה הגדולים ביותר הכריז "אם אשכחך ירושליםתשכח ימיני. תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי". געגועים וכיסופים אלו לאורךדורות יצרו מנוע אדיר שפעם בכל יהודי לשוב לארץ ישראל.

3) המישור הבינלאומי – אומות העולם הכירו בזכותנו על ארץ ישראל. הכרה ראשונה גלויה הייתה בהצהרת בלפור הכרה שכללה את כל שטחי עבר הירדן. לאחר מכן הכירו הארגון של האומות המאוחדות בתוקפה של הצהרה זו. הכרה שחזרה על עצמה במתכונת מצומצמת בהצעת החלוקה,שמבחינה בינלאומית לא היה לה תוקף משפטי ללא הסכמה של שני הצדדים. וכידוע לא הייתה הסכמה של הערבים לעניין.

                    "ציון במשפט תפדה"